ג'פניקה והוורוד שעליכם

תרפיה בכתיבה על תחומים גוועים כמו מדעי המדינה וכלכלה. אין לי השכלה או מושג פרקטי אלא רק רקע מעיתונות חופשית ששמרו על הדמוקרטיה.

סליחה שאני לא מצליחה לכתוב את זה מצחיק בשביל רייטינג גבוה (לוחשים לי באוזניה המטאפורית שרייטינג בבלוגים זה הסף להישרדות בעולם התוכן), אבל מי שדופקים מסמרים לארון הקבורה של מדינת ישראל אלו גברים פריבילגים ממיעוטים שהיו מדוכאים עד פרוץ האינטרנט והשיגו לעצמם בכוח הזרוע והדארקנט (כלומר פשעים בנשק סייבר), שליטה בכל המערכות והרשויות של המדינה. זה קורה בעוד מקומות בעולם אבל בישראל שתמיד היתה על הקצה זה הרסני.

אגב דימויים מעולם הקברנות, מדינות מותר לקבור בתוך ארון בשביל דימויים גלובליים? או שצריך לשרוף אותן 

עם אלמנות בסרי לבן או לעטוף בתכריכים ולגלגל לעבר הבור?

כוח עבודה במדינה מודרנית (כלומר כוח לגבות ולנתב לתשתיות ופיקוח מיסים שמשלמים מעמדות עובדים בלי תחבולות ומקלטים) הוא הכוח להיות מדינה מפותחת, חזקה ועוד מילים ששורשים והטיות עבריות לקחו למקומות של בוז. פעם לימדו בשעור גיאוגרפיה ש'מדינה מפותחת' נמצאת מעל למדינות כושלות או מתפתחות'. ברירת המחדל למחלות ממאירות באזורים ללא ממשל או ממשל מושחת: ביוב שזורם חופשי בסמטאות פחונים, כנופיות שודדים שפושטים על כפרים שלווים, חוטפים אונסים ושורפים, יתומים מנוצלים בתנאים של עבדות והרס נשמתם, טרור ואיום על כל אותם צדקנים שמנסים לטייח במשחקים במילים על חלקם בכשלים.

מדינה עם רשויות מתפקדות מוסיפה כוח עבודה ואיכות חיים לאלו שצריכים מדינה לקיומם של דברים בסיסיים כמו אוכל קורת גג והגנה מפושעים. מדינה הופכת לברירת המחדל עבור אלו שכוחם הכלכלי נפגע בהיעדר מדינה. כוח עבודה הוא כוח למשול באספסוף ולהנות מפירות יצירה ייצור ושרות (תשתית שבלעדיה אין תרבות אין מדע ואין אמנות).

יש תחומים שאין צורך שמכונות (מכונות שאינן על תקן מכשירים) יחליפו בהם אנשים. יש יתרון לחברות שמגנות על חופש מסוים לנשים בכל סטטוס  (רווקות, אימהות נשואות גרושות ואלמנות) ללמוד ולבנות קריירה. יש חשיבות להגנה על עובדים בכל המעמדות הניהוליים, כלומר מעמדות במעמד העובד החופשי מחובות. גם כשמחריגים משכנתות בבנקים ל15-20 שנה על דירה חדשה כחוב מחוייב מציאות במדינה בת 75 שזה תחילת גיל ההתבגרות בסקלת זמן של מדינות.

מקומם אותי (שמקופחת הרבה יותר מאמנון לוי) הבוז והביטול המופגן בפעמים המועטות שמרשה לעצמי לאכול 'בחוץ' או לרכוש מוצר מחסכונות שעבדתי במקצוע שלמדתי במצטבר יותר משש שנים, מקצוע שנשים יכלו לעבוד בו (במקומות פרטיים ובשרות המדינה תוך היצמדות לחוק). מקומם השינוי שחל ביחס לגברים עם תודעת שרות גבוה (כששרות כולל התמחות במסעדות, מכירות של מוצרים יקרים שדורשים שרות הובלה והתקנה ועוד מקצועות שנעלמו באוירת הרודנים הקטנים עם האחוזות והארמונות מלכים).

בתור השוואה, במדינה מבוגרת עם מעמד כמו צרפת (מדינה ששרדה משברים כלכליים מאות שנים, מלחמות פנימיות ומהפכות שלטוניות), מילצור במסעדות מצליחות, הוא מקצוע לגברים מבוגרים. איך התדרדרו העניינים בישראל למצב שבו בזים אפילו לשפים ברמה עולמית ולכל אותם גברים צעירים שעובדים במלצרות במשרה מלאה או למימון לימודים, ומתעלים מעל התת-רמה שמקובלת בישראל.

בג'פניקה בתור דוגמא למסעדנות ישראלית חדשה, מעסיקים מלצרים שאין להם מושג בסיסי בתפריט שהם משנעים מפס הייצור לשולחנות שעליהם מונחים תפריטים של בינה מלאכותית ישנה. מבחינת הבוזזים את תקציב המדינה, מלצרים ומסעדנים הם בכלל דבר מיותר. להבדיל מיזמים אגרסיביים שמרימים מעם לניהול  רשתות עסקים, עם חותמת אישור (בזמן שתשתיות סניטריה וגורמים בפיקוח נמצאים בשפל מדרגה) .

 יזמים עם כסף חדש שמרשים לעצמם להתפאר בפרהסיה, כמו הבעלים של ג'פניקה, שהוא יכול לפוצץ מאות אלפי שקלים בבילוי של לילה אחד (איפה? ניחוש אחד, בלאס ווגאס עם טיפים שמחושבים על האחוז לנוחות המחלקים טיפים ומשלמים מיסים לנבאדה). יזמים שיכולים להגן בכסף החדש על דירות הפאר שלהם משודדים שרמת תיחכום שנדרשה מהם מול מערכות אבטחה מתוחכמות, חייבה כנראה פשע מאורגן ברמת מיליציה צבאית. 

מצידם של הבוזזים שישראל תתמזג עם הכאוס שהשתלט על המזרח התיכון ה'חדש' מעיראק עד תורכיה בצפון ומצריים בדרום, עם כל המלחמות הקטנות בתווך, הם דואגים לחומות סביב אחוזותיהם, כשבהיעדר שוק חופשי, מעסיקות צוות עבדים בשכר זעום, על הסקלה בין ניצול לעבדות כמו בדרום אפריקה. בינתיים מדינות כמו הודו, חלקים ניכרים מסין שהתאוששו מקומוניזם דכאני, או אפילו המעמד העובד משכיל בשרות מלכים מליארדרים של נפט שרוצים קידמה ליד הארמון בלי להיות תלויים במטוסים, משאירים לישראל אבק.

קל לעצום עיניים ולשמור קשר שתיקה על מלכודות ב'סו קולד' קהילות או ברשויות עירוניות שתפקדו בעבר בלי תלות בעמותות אפלות ומואפלות  (להבדיל מעמותות מוארות של אנשים מהמעמד העובד שהשתחררו מתלות במשקיעים ומחפשים איך לגמול מהטוב שהרוויחו בעבודתם לאלו שהרוויחו פחות . קשר השתיקה מעיב באופן מעורר השתאות על החברה הישראלית כולה, שנבחריה כיום מקלים ראש בהשפעות של סגרים, נתקים מתומרנים, ריחוקים, נידויים והזנחה של יישובים. הזנחה שמוכתבת  מלמעלה על ידי אלו שפוגעים פגיעה כפולה באותם יישובים שנפגעו מרמת הגנה שצה"ל בניווטם של הנבחרים הוריד. 

   אמיתות ישנות שנירמזו כבר בתחילת שנות האלפיים, בעת מצב חרום במדינת ישראל