המאבטחים ותעשיית הסרטים
א. הבטן הרכה או 2 שקל טיפ למאבטח היום ממרומי גילי וסטטוסי כאמא לשני ילדים מתבגרים הייתי נמנעת מלכתוב סיפור על מחבל מתאבד שמתפוצץ שמתפוצץ בקפה בלב העיר תל אביב של תחילת שנות ה00 . אפילו בפסאודונים מגוחך מהסוג שהיו כותבים ומעלים תחתיו 'משהו' לאתר 'במה חדשה', עם אייפי גלוי לכל מרחרח. אולי הייתי כותבת רק על הדילמה של המאבטח הזקן הרוסי האנטי גיבור, מגן אנושי מול טרור המתאבדים, שבקושי מבין עברית והבליינים הצעירים היהירים לא רואים אותו או שרואים אבל מתייחסים אליו פחות טוב מאשר לחיות המחמד שלהם . בכלל לא בטוח ששילמו משכורת למאבטחים האוחזים במכשיר גלאי שכל בית עסק נדרש אז בתקנות החרום להעמיד בכניסה. או ששילמו למאבטח סכום לפי שעה רגילה גם למשמרות בשעות הערב, בכל מזג אויר, ואספו לו עבור עבודתו בתנאים הקשים רק טיפים. בסוף פרוט החשבון היו מבקשים בכתב מהלקוחות בחשבון להוסיף '2 שקל למאבטח' יחד עם ה'לא כולל שרות '. בעלילה דמיונית דחוסה הפלתי על השוער הזקן, המגן האנושי שהותר לו לעמוד לפרנסתו מחוץ לדלת, טרוריסטים (ערבים, אם זה משנה למישהו משהו), שמאיימים עליו ש