Spiders from Israel and Who cares

כולם עומדים ומחכים, חבורות חבורות, ברחבה של בית העם. טקס סיום שנת הלימודים עומד להתקיים שם, באולם שיכול להכיל בערך שלושמאות תלמידים. עשר כיתות ז' רגילות ועוד שתי טיפוליות. אני נרגשת יחסית לשאר בני השכבה שרק סופרים את הדקות עד שיתחיל כבר החופש הגדול. אתמול המחנכת אמרה לי שבטקס יחלקו תעודות הצטינות ואני המצטיינת של הכתה שלי. מהבודדים שעדיין מייחסים חשיבות להצלחה בלימודים. החברות שלי מייחסות אבל לא סיפרתי לאף אחת מהן עד עכשיו. רציתי אבל לא מצאתי את הרגע הנכון. לימדו אותנו שלא טוב להשוויץ יותר מידי כי יש אנשים קנאים. אני קצת מאמינה בזה. אנחנו מוצאות לנו פינה שקטה בשולי הרחבה המרוצפת מאבנים פראיות מנוסרות, מתחת לאקליפטוס עב גזע. מקשקשות ביננו לבין עצמנו ומרכלות על ההתרחשות מסביב תוך כדי הכנת שרשראות מהעלים שהעץ משיר בנדיבות: קל לנעוץ את פטוטרת העלים שלו בקצותיהם ומלאכת הריפוי בעיסוק הזו, הופכת לחלק בלתי נפרד מהוואי החבורה שלנו בהפסקות, כהפינות המועטות בצל האקליפטוסים בחצר בית הספר או בכל מקום שבו מכנסים אותנו בימי לימודים, נותרות פנויות. הולך לי בלימודים בקלות ואין לי שום בעיות יו

תרפיה בכתיבה על תחומים גוועים כמו מדעי המדינה וכלכלה. אין לי השכלה או מושג פרקטי אלא רק רקע מעיתונות חופשית ששמרו על הדמוקרטיה. סליחה שאני לא מצליחה לכתוב את זה מצחיק בשביל רייטינג גבוה (לוחשים לי באוזניה המטאפורית שרייטינג בבלוגים זה הסף להישרדות בעולם התוכן), אבל מי שדופקים מסמרים לארון הקבורה של מדינת ישראל אלו גברים פריבילגים ממיעוטים שהיו מדוכאים עד פרוץ האינטרנט והשיגו לעצמם בכוח הזרוע והדארקנט (כלומר פשעים בנשק סייבר), שליטה בכל המערכות והרשויות של המדינה. זה קורה בעוד מקומות בעולם אבל בישראל שתמיד היתה על הקצה זה הרסני. אגב דימויים מעולם הקברנות, מדינות מותר לקבור בתוך ארון בשביל דימויים גלובליים? או שצריך לשרוף אותן  עם אלמנות בסרי לבן או לעטוף בתכריכים ולגלגל לעבר הבור? כוח עבודה במדינה מודרנית (כלומר כוח לגבות ולנתב לתשתיות ופיקוח מיסים שמשלמים מעמדות עובדים בלי תחבולות ומקלטים) הוא הכוח להיות מדינה מפותחת, חזקה ועוד מילים ששורשים והטיות עבריות לקחו למקומות של בוז. פעם לימדו בשעור גיאוגרפיה ש'מדינה מפותחת' נמצאת מעל למדינות כושלות או מתפתחות'. ברירת המחדל ל

מוסיקה ישראלית עדכנית: משדרים ברדיו שיר של מישהו בשם סטילה שנשמע פיוז'ן בין תקוף תעשה פיגועים לראפר קליפורני פער הדורות: ב2016 תהיתי אם לדור שגדל על יוטיוב לפני שהוא למד לקרא יש יתרון על הדור שאליו אני שייכת. מפרידות בין שני הדורות האלו בערך 7-8 שנים.  תהיתי, כלומר לא הייתי בטוחה. עכשיו זה ברור לי שבישראל דור האינטרנט גלובלי ואנחנו מקומיים. אם להשתמש בצורת ביטוי מפעולות בתנועה: הם חזקים במחשבות או בעיקר מחשבות יד2 ממסכים. לנו יש פור עליהם במעשים אבל זה יכול לקרות רק כשאין מכשולים או סייגים להיות יחד כלומר הזכות שכבר איננה מובנת מאליה להתקהל. אפילו לקבוצה בכיכר דיזינגוף שהתיישבו יחד לדבר קוראים עם נימת ביקורת מעגל שיח.   זכות החבר'ה זכות לגיטימית?  זכות ההדרכה יד1 זכות לגיטימית? זכות אימהות לבלות יחד בלי שזה ייחשב צרות רביםות מאיתנו נמצאים בsoft cell דרך השתלטות סייבר של זהויות חסומות/מדוכאות ואשלייה של חופש מאחורי מסך הטלפון או המחשב האישי/בייתי.