החיים מעבר למסך והבינות האותנטיות חלק 5 מתוך 5
סוגה נוספת באפל פלוס נמצאת בנישה היותר כבדה או ה-KEVEDA. איך שאומרים בעברית מדוברת עדכנית (כך למדתי לאחרונה משיחה נדירה אבל כמעט רנדומלית). בנישה הכבדה נמצאות הסדרות והתכנים שמבוססים על הספרות האמריקאית בת זמננו עם גליצ'ים קטנים בסדר שבו העולם המוכר מתנהל. בין אם בבמד"ב בין אם במצב קיצון שאינו בלתי מציאותי שבו גיבור יחיד או קבוצה קטנה, או משפחה נקלעים לתוכו. אלו תכנים שפחות מתיימרים לעומק אבל כן מנסים להשאיר חשיבה מחוץ לקופסה, מתחת לרדאר, על סף הנוירוטיות של היוצרים והמפיקים. נוירוטיות שאפילו במצב ריקבון ספה מתקדם אני מתקשה לצלוח אותה עד לסוף העונה הראשונה. עם השניה אני מוותרת מראש.
עם כל הקושי צפיתי בכל DarkMatter (מבוסס על רומן פרי עטו של בלייק קרוץ') ולו רק מתוך סקרנות האם יהיה עם התקדמות העלילה תרוץ כלשהו לליהוק שתי השחקניות בתפקידים הראשיים באופן הפוך לניראות שלהן (למעט אפיזדת 'יקום מקביל' אחת כמעט שולית ממש בהתחלה).
ג'ניפר קונלי היפיפיה הצנומה והצוננת בתפקיד עקרת הבית אם בניו של הגיבור, שחולם עליה ונלחם עליה לעומת אליס בראגה שנראית כמו אמא רגילה מהפרברים הרגילים בתפקיד שותפתו של הגיבור להרפתקאות קיצוניות ותלאות וגורלות אכזריים או סתם פרידה ממנה. כלומר פרידה ממנה לטובת המשך החיפושים אחרי קונלי הלוהטת שהשתחלה כמעט באלגנטיות לתפקיד עקרת הבית המושגת. ההיתול בצופים ובצופות שנראה מכוון כולל סצנה שכמעט שלא רואים בהפקות סטרים, כשהגיבור (בגילומו של אחד המפיקים בפועל ג'ואל אדגרטון) חוזר הביתה מיום עבודה מפרך וקונלי הזוהרת אפילו בתספורת מרושלת ובגדים דהויים, טרודה בסיום מטלת שטיפת כלים.
התכנים באפל פלוס עלולים להזכיר לצופים מהפרובינציה הקטנה שבפינה המבעבעת הדוברת עברית ואנגלית במזה"ת, צורה ותוכן של אנשי תקשורת מוכרים בישראל, עיתונאים ישראלים מוערכים וכותבים משופשפים בעברית אינטרנטית, שלמדו ועבדו ויצרו ויזמו בעולם הגדול. בבמות האינטרנטיות מצטרפים ומצטרפות לתקשורתנים בעברית בינות אותנטיות כגון אקדמאים, משפטנים ואקטיביסטים בשמות גלויים או בכינויים. בקיצור משכילים ומשכילות שיכולים לחלק זמנם בין העולם לבין אתרים ישראלים (בריל ובוירטואל). צריך לומר שהערבית שהיא השפה הרשמית השלישית במדינת ישראל, שפה שאני שומעת כמעט כל יום ואין לי יכולת להבין. ערבית אינה נלמדת בבתי הספר היהודיים (למעט במגמות תיכוניות ובהכשרות לשרות הצבאי החובה במודיעין). אי אפשר להבין ערבים שמדברים ביניהם אלא כשהם רוצים שהנוכחים יבינו ועוברים לעברית השפה שהערבים הישראלים יכולים להבין לדבר ולקרא.
בשנות ה00S באינטרנט בעברית המשכילים הגלובלים היו משתפים בבלוגים ובציוצים בלי צנזורה, את כל הנוירוזות, התחרותיות וחוסר הסובלנות שלהם למעמד העובד. זה היה כמו להיות זבוב על הקיר, כמו לפתוח דלת סתרים (דימוי של מבוגרים, אם יורשה לי להעיר למשתמשים בדימוי מתכנית טלביזיה נשכחת). כמו טלביזיה בעברית עם כתוביות בעברית (להבדיל ממפגן מוזר של אנשים צעירים מאחורי מסך שקוף עם מחוות ויזואליות שמזכירות גורילות בערפל).
היה צוהר אל הצביעות שיש בפי.סי ובקידוד יומרני או זהיר, תלוי מי כתב.ה. החוק בפרובינציות אומר שאסור להתעסק עם הקהל. מותר רק לצחוק ממנו.
היה לי מעט מאוד זמן ובכל זאת מצאתי לפעמים לקרא תכנים שלהם באותן שנים. לפעמים נחרדתי מתופעות קידוד והצפנה במסגרת יצירת פייק של קבוצת משתמשים (שהתחזו ליוזר עם תכונות ששואבות traffic) או מימז ברוטליים מבחינת ניצול המדיום.
לסיום סידרת הפוסטים בנושא החיים מעבר למסכים (הישנים והחדשים) יש סידרה אחת באפל פלוס שלא יכולתי שלא להימנע מבינג' עליה: The shrink next door
Comments
Post a Comment