יכולים יותר/ חלק 3 - האימייל האחרון טיוטה
ה התכנון היה חופשה בת שבועים בסוף 2002, שתיפול באופן משתלם יחסית לכרטיס הטיסה היקר, על ימי חגיגות חנוכה תשס"ג. רווי צפתה ימים עתירים במפגשים משפחתיים וארועים משפחתיים-חברתיים או התכנסויות של החבר'ה שלה, יחידים ובזוגות, טרום ילדים או טרום 'משפחתון' כמו שלפעמים היו אומרים בחשש הבנים על הסיבה שבנות זוגן חיכו שהם יציעו להן כבר להתחתן לפני גיל עשרים וחמש. בין בני גילה, מי שכבר מצאו בני זוג היו נוהגים לערוך חנוכות-בית בדירות משופצות בפרברים ישנוניים ובבניינים חדשים שנבנו קרובים (קרוב מספיק) ונגישים בגוש דן אל תל-אביב, עם קו הרקיע שלה שטרם השתנה כמעט לבלי הכר. מחנוכת הבית החדש של גונן ואשתו הטריה, נעדרה רווי מכורח הנסיבות וגם מהחתונה שנערכה בחצר הנחלה של הורי הכלה במושב שממנו היתה במקור, היא נפקדה באופן שהיה צפוי, על אף שגונן שלח גם לה הזמנה לחתונה. משמח ככל שיהיה הארוע - היה ברור לגונן וגם לרווי שאין מצב שבו צורף והיא ינכחו שניהם בארוע אחד. במהלך שנותיה בקליפורניה רווי החמיצה אי אלו שמחות והתכנסויות בני משפחה ומכרים וותיקים בכל מיני מצבים. כשהודיעה באימייל לגונן ונעמה אש...